"האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה". כך מצוטטת בגמרא (בבלי נידה, סז' ע"א),
הנחיית ריש לקיש לנשים הטובלות לטהרתן. הנחיה זו מפורשת כהוראה מעשית :
"לא תדחק זרועותיה על בשרה ולא רגליה ושוקיה זה בזה, אלא כדרך הליכתה ושמושה תמיד" (רש"י, שם)
כשהאישה יורדת אל בור הטבילה, עליה להיות נינוחה, להטיל עצמה אל המים ולאפשר להם 'לפגוש' כל
חלק וחלק מגופה, כדי לטהרו.
הרא"ש, (תוספות הרא"ש למסכת נדה, שם) מסביר, שהאישה צריכה לטבול "כמו שרגילה להיות תדיר, שלא תפתח
עיניה ביותר ולא תעצום עיניה ביותר, וגם לא תקפוץ פיה … ותרחיב זרועותיה ותפשוט ירכותיה כדרך הילוכה".
על האישה לטבול ללא מאמץ מיוחד של אף אחד מאברי גופה, מאמץ הנובע ממתח ומלחץ, אלא לקיים את טבילתה
באופן הטבעי ביותר לגופה. אם אכן זו ההנחיה, הרי שהגיוני יותר היה לומר : 'האשה לא תטבול אלא דרך הילוכה',
או 'דרך הנעת גופה'. מדוע בחר ריש לקיש לתאר את אופן הטבילה הרצויה, דווקא במילים : 'דרך גדילתה' ?
אולי התכווין ריש לקיש בבחירתו בביטוי זה, להורות לא רק על המצב הפיזי המצופה מהאישה, אלא גם לרמוז
על כך שעליה לטבול באופן שיאפשר לה 'לגדול' מהטבילה הזו. הטבילה חייבת לזרום באופן טבעי, רגוע
ונינוח, כי זוהי 'דרך גדילתה' – זו הדרך בה תוכל להעמיק ולחזק את הקשר עם בוראה,
וכן – זו הדרך בה תוכל לפתח ולטפח את מרקם החיים עם בן זוגה.
לו יהי כן !
מלכה פיוטרקובסקי
"האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה". כך מצוטטת בגמרא (בבלי נידה, סז' ע"א),
הנחיית ריש לקיש לנשים הטובלות לטהרתן. הנחיה זו מפורשת כהוראה מעשית :
"לא תדחק זרועותיה על בשרה ולא רגליה ושוקיה זה בזה, אלא כדרך הליכתה ושמושה תמיד" (רש"י, שם)
כשהאישה יורדת אל בור הטבילה, עליה להיות נינוחה, להטיל עצמה אל המים ולאפשר להם 'לפגוש' כל
חלק וחלק מגופה, כדי לטהרו.
הרא"ש, (תוספות הרא"ש למסכת נדה, שם) מסביר, שהאישה צריכה לטבול "כמו שרגילה להיות תדיר, שלא תפתח
עיניה ביותר ולא תעצום עיניה ביותר, וגם לא תקפוץ פיה … ותרחיב זרועותיה ותפשוט ירכותיה כדרך הילוכה".
על האישה לטבול ללא מאמץ מיוחד של אף אחד מאברי גופה, מאמץ הנובע ממתח ומלחץ, אלא לקיים את טבילתה
באופן הטבעי ביותר לגופה. אם אכן זו ההנחיה, הרי שהגיוני יותר היה לומר : 'האשה לא תטבול אלא דרך הילוכה',
או 'דרך הנעת גופה'. מדוע בחר ריש לקיש לתאר את אופן הטבילה הרצויה, דווקא במילים : 'דרך גדילתה' ?
אולי התכווין ריש לקיש בבחירתו בביטוי זה, להורות לא רק על המצב הפיזי המצופה מהאישה, אלא גם לרמוז
על כך שעליה לטבול באופן שיאפשר לה 'לגדול' מהטבילה הזו. הטבילה חייבת לזרום באופן טבעי, רגוע
ונינוח, כי זוהי 'דרך גדילתה' – זו הדרך בה תוכל להעמיק ולחזק את הקשר עם בוראה,
וכן – זו הדרך בה תוכל לפתח ולטפח את מרקם החיים עם בן זוגה.
לו יהי כן !
מלכה פיוטרקובסקי